Monday, July 30, 2012

Berachot 2a


View inside here.


מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן.
עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר:  עד שיעלה עמוד השחר.
{Brachot 2a}
[1] MISHNAH. FROM WHAT TIME MAY ONE RECITE THE SHEMA' IN THE EVENING? FROM THE TIME THAT THE PRIESTS ENTER [THEIR HOUSES] IN ORDER TO EAT THEIRTERUMAH UNTIL THE END OF THE FIRST WATCH. THESE ARE THE WORDS OF R. ELIEZER. THE SAGES SAY: UNTIL MIDNIGHT. R. GAMALIEL SAYS: UNTIL THE DAWN COMES UP.

  פירש״י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ילי חובתנו אלא בקריאת  שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כלי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א״כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כלי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה

Rashi explains: And we who read Shema in shul before tzais hakochavim, we only fulfill our obligation with kriat Shema upon our beds, the first parasha. And that which we read it in shul is in order to transition into tefillah [J: meaning Shmoneh Esrei] from words of Torah. And so is taught in a brayta in Berachot Yerushalmi [1b], at the beginning of our perek: One who reads Shema before this does not fulfill [his obligation]. If so, why do we read it in shul? Not (for the public) to fulfill their obligation, but so as to transition into tefillah [J: Shmoneh Esrei] from words of Torah.

וכן כתב הריב״א והרי״ץ גיאת ז״ל וכן כתב רב עמרם ז״ל [נ״א ומחמת זה כתב שצריך לברך אקב״ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו.]ש


מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה 
And so wrote the Riva and the Ritz Gaius zal, and so wrote Rav Amram za'l. [Another nusach: And because of that he wrote that one needs to bless asher kideshanu bemitzvosav vetzivanu al kriat shema when he recites before his bed.]

It is implied from their words that a person fulfills his obligation via that recitation.

 ול״נ לר״ת ז״ל שהרי ק״ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק״ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ״נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב״ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי״ל כרבי יוחנן דאמר דק״ש של ערבית תחלה ואח״כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. 

And this displeases Rabbenu Tam, for kriat Shema upon one's bed, we only recite the first parasha, and without its brachos, while in shul we recite it in its entirety, not at its proper time. And furthermore, it states in the gemara that if he is a talmid chacham he does not need to recite kriat Shema upon his bed. And there is to push this off, that it is dealing with where he [J: already] recited it at its proper time in shul. And he asks further that if so, we are practicing like Rabbi Yehoshua ben Levi, who said that the tefillot [J: Shmoneh Esrei] were instituted in the middle [J: meaning, Shema of morning, then Shmoneh Esrei of Shacharit, Shmoneh Esrei of Mincha, Shmoneh Esrei of Maariv, and then Shema of night]. And meanwhile, we establish [the halacha] like Rabbi Yochanan, who said that recital of Shema at night is first, and afterwards is tefillah [J: Shemoneh Esrei], for we teach a brayta later in our perek like him.

ופירש ר״ת ז״ל דק״ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי״ל כר׳ יהודה דאמר לקמן בפרק תפלת  השחר (דף כו.) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק״ש

ואמרי׳ לקמן (דף כז.) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק״ש.

And Rabbenu Tam, zal, explains that kriat Shema of shul is primary; and that which we read it while it is yet day is because we establish like Rabbi Yehuda, who said later on, in perek Tefillat HaShachar (daf 26a) that the Mincha prayer is until plag hamincha, which is defined as 1 and 1/4 hours before night. From then on it considered night in terms of (the tefillah of Mincha) and so is the case in terms of kriat Shema.

And we say later on (daf 27a) that whichever way one acts [J: in accordance with, or not in accordance with, Rabbi Yehuda] has acted right. And we say also later on (there) that Rav prayed the prayer of Shabbat on erev Shabbat. Thus, it is clear that it is considered night in terms of the tefillah of night, and so it is in terms of kriat Shema.

וא״ת הא דפריך לקמן ר׳ יהודה לר״מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי״ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ׳ תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה על הערב א״כ אותה שעה יום לענין ק״ש

ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים  לקרות אשרי הולם תפלת* המנחה 

ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן  כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק״ש חשבי׳ ליה לילה כמו ר׳ יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין לף ז.) והא דאמרי׳ לקמן דעבד כמר עבד ודעבד  כמר עבד ה״פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה [לעשות](יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי״ל דלענין תפלה הקלו 

And if you say that behold, later on Rabbi Yehuda objects to Rabbi Meir, who said 'from the time the kohanim immerse to eat their teruma,' that [he objected] 'and do not the kohanim immerse during the day?!' Just the opposite, it is a greater question to him [=to Rabbi Yehuda], for behold they read it at plag hamincha, where the day is yet great. And there is to say that this is what he [Rabbi Yehuda] said to him [Rabbi Meir]: According to you, that you hold like the Rabanan who argue upon me in perek Tefillat haShachar and say that the tefillah [Shemoneh Esrei] of minchah is until the evening, if so, that hour is day in terms of kriat Shema.

And that which was stated in the Yerushalmi that they read the Shema transitioning from words of Torah is not that they would read it with its blessings, but rather that they would read the parsha of Shema just as we are used to read Ashrei before the tefillah [Shemoneh Esrei] of Mincha.

However, it is still a bit difficult, for as pertains to the tefillah of Minchah we act like the Rabbanan [of Rabbi Yehuda], and we pray, at times, the tefillah of Mincha after plag hamincha. Yet, pertaining to kriat Shema, we consider it night, like Rabbi Yehuda. And it is like the spinal cord and skull, that contradict one another (Eruvin daf 7a).

{See here in Eruvin:
 Answer #2 (Rav Shizbi): One should not follow stringencies of different Chachamim only if they are contradictory, like the law of a spine and skull:
1. (Mishnah): An incomplete spine or skull [of a Mes does not have Tum'as Ohel];
2. Question: How much must be missing from the spine [to be considered incomplete]?
3. Answer #1 (Beis Shamai): The Shi'ur is two vertebrae;
4. Answer #2 (Beis Hillel): The Shi'ur is one vertebra.
5. (Beis Shamai): If the width of a drill-screw is missing from the skull [it is not Tamei b'Ohel];
6. Answer #2 (Beis Hillel): The Shi'ur is the amount which if removed from a live person would kill him.
7. (Rav Yehudah): The same amount missing makes an animal Tereifah. (It is foolish to be stringent both ways, to say that the smaller Shi'ur of Chisaron makes a Tereifah, but there is Tum'as Ohel unless the larger Shi'ur is missing.)
8. When the stringencies do not contradict each other, one may follow both.

}

And this that we say later on that however one conducts himself, he has acted appropriately, this is its meaning -- that we do not pasken the halacha like either Rabbi Yehuda or the Rabbanan, so one who wishes to act should act entirely like Rabbi Yehuda or entirely like Rabbanan, but not that he should seize the leniency of each of them!

And there is [alternatively] to say that as pertains to tefillah, they were lenient.


ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז״ל ראיה מתפלת המנחה שהיא על פלג המנחה.  דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך על פלג המנחה אבל לענין ק״ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב״ל ס״ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים.



And it does not appeal to me, that which Rabbenu Tam za'l brings a proof from the tefillah [of Shemoneh Esrei] of Mincha that it is until plag hamincha, for tefillot were established corresponding to the temidim, and the tamid could continue to be offered until plag hamincha. But as pertains to kriat Shema, it is not the time of shechiva [going to sleep]. And from Rav, who prayed that of Shabbat on erev Shabbat, that is no proof, for perhaps he held like Rabbi Yehoshua ben Levi, who said that tefillot were established in the middle, in which case he read Shema after tzait hakochavim.

ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק״ש לצאת הכוכבים. ואע״ג דלית הלכתא כר׳ אליעזר לגבי ר׳ יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור

לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי  כדפירשתי אע״ג דלכתחלה אין לקרות ק״ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני׳ וכר׳ יהושע דפליג אדר׳ אליעזר בברייתא. 


And it seems [appropriate] to sustain the minhag, for we hold like the other Tannaim who made the time of kriat Shema earlier than tzait hakochavim. And even though the halacha is not like Rabbi Eliezer against Rabbi Yehoshua, nor like Rabbi Meir against Rabbi Yehuda, still, regarding tefillah they were lenient. And also because of the pressing need, they acted like this, since the tzibbur gathered for the prayer of Mincha, and if they did not read the Shema and pray the prayer of Maariv until tzait hakochavim, every person would go back to his home, and it would be a burden to them to gather again later on, such that they would not pray communally.

Therefore, the nation developed the minhag to read Shema and to pray before tzait hakochavim, and they relied on those Tannaim, as I explained, even though lechatchila one should not read Shema until tzait hakochavim, like the stam Mishna, and like Rabbi Yehoshua who argues on Rabbi Eliezer in the brayta.

ושאלו מרב האי ז״ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. 

והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר למי. .

And they asked Rav Hai [Gaon] za'l in terms of a tzibbur who prayed Maariv and read Shema before tzait hakochavim, and a person could not get them to delay it, which was better -- to pray with them and leave off Shema until tzait hakochavim, or to delay until tzait hakochavim and to pray alone, in order to juxtapose Geulah [the bracha following Shema, Ga'al Yisrael] to tefillah [Shemoneh Esrei]?

And he answered: In Eretz Yisrael, they do so, praying Maariv and afterwards reading Shema in its time, and they do not bother juxtaposing Geulah to tefillah of Maariv. And [so] we see that reading Shema in its time, which is at tzait hakochavim, is better than juxtaposing Geulah to tefillah, where it is not otherwise possible to pray. And if he prays the former together with the tzibbur as a reshut [in order to juxtapose Geulah to Tefillah] and the second as his obligation, it is very good.

כך השיב רב האי גאון ז״ל משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה  כר״י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג  כך צריך שיזהר  שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה. כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב:

So answered Rav Hai Gaon, za'l, since it seemed to him that it was better to pray his tefillah with the tzibbur from plag hamincha and on, like Rabbi Yehuda, than praying alone and juxtaposing Geulah to Tefillah. And all the more so we, since we do not juxtapose Geulah to Tefillah of Maariv, since we interrupt with pesukim, and yir'u eineinu, and Kaddish. However, it seems that one who conducts himself in this manner needs to be careful not to pray the tefillah of Mincha from plag hamincha and on, since it is considered for him night, in terms of the tefillah of Maariv.